החלטה בתיק בש"פ 10265/04

           בפניי בקשה להארכת מעצר שניה מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996.

           כנגד המשיב הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע כתב אישום המייחס לו ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק; נהיגה ברכב ללא רישיון רכב בר תוקף, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: הפקודה); נהיגה ללא רישיון נהיגה, עבירה לפי סעיף 10 לפקודה; נהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודה; וכן הפקרה לאחר פגיעה, עבירה לפי סעיף 64א(ב) לפקודה. על פי הנטען בכתב האישום אין המשיב נושא ברישיון נהיגה בר תוקף מאז שנת 1991. כמו כן, במועד בו בוצעו לכאורה העבירות נשוא כתב האישום היה המשיב פסול מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה. למרות האמור לעיל, ביום 9.11.03 נצפה המשיב נוהג ברכב מסוג "סובארו" על כביש 60 בקרבת צומת שוקת. שוטר שעמד בצד הכביש סימן למשיב לעצור אך משהבחין המשיב בסימוני השוטר הוא הגביר את מהירות נסיעתו והחל לברוח לכיוון באר-שבע. השוטר החל במרדף אחרי המשיב כשהוא מסתייע גם במסוק משטרתי. כשהבחין המשיב שהשוטר אינו מרפה ממנו, חצה את שטח ההפרדה המפריד בין המסלולים, עבר את מסלול הנסיעה הנגדי, והחל לברוח בנסיעה מהירה בשטח המדברי. בשלב זה הצטרף למרדף ג'יפ מג"ב ומשהבחין בו המשיב הוא הגביר עוד את מהירות נסיעתו. על פי הנטען בכתב האישום נכנס המשיב במהלך מנוסתו למתחם השבט הבדואי טראבין אלסנע וסיכן בנסיעתו המהירה את בני השבט אשר עמדו במסלול נסיעתו. בכתב האישום נטען כי אחד מילדי השבט נפגע מרכבו של המשיב ונזקק לטיפול רפואי. רק לאחר שיצא המשיב ממתחם שבט הטראבין עלה בידי השוטרים לכתר אותו והוא עצר את רכבו. בגין המעשים המתוארים לעיל הוגש כנגד המשיב כתב אישום ובו האישומים שפורטו לעיל.

           בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בעניינו של המשיב בקשה למעצר עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי ערך דיון בבקשה ובסופו החליט להורות על מעצרו של המשיב כמבוקש. בית המשפט מצא כי כנגד המשיב קיימות ראיות לכאורה לביצוע המעשים המיוחסים לו וכי המסוכנות הנשקפת ממעשים אלו מצדיקה את מעצרו עד לתום ההליכים. כמו כן מצא בית המשפט כי בנסיבות הענין, ולנוכח עברו הפלילי המכביד של המשיב בעבירות תעבורה ובתחום הפלילי בכלל, אין מקום להורות על חלופת מעצר. משפטו של המשיב נפתח ומכיוון שהמשיב כפר בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום החלה שמיעת ההוכחות בתיק. בחודש אוגוסט 2004, משעברו תשעה חודשים מאז מעצרו של המשיב, הגישה המדינה בקשה להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים (בש"פ 7352/04). בקשה זו נדונה בפני השופט גרוניס אשר נעתר לבקשה הגם שקבע כי "אין זה שכיח שמובאת בפני בית משפט זה בקשה להארכת מעצר בעבירות מעין אלה בהן מואשם המשיב" וכי "לכאורה המסקנה המתחייבת היתה אמורה להיות שיש לדחות את הבקשה". השופט גרוניס מצא כי בעברו הפלילי המכביד של המשיב ובעובדה כי הוא מבצע פעם אחר פעם עבירות של נהיגה ללא רישיון יש כדי להצביע על מסוכנותו של המשיב ועל כן אין ניתן לשחררו. השופט גרוניס סבר גם כי לנוכח השלב המתקדם בו מצוי משפטו של המשיב יש סיכוי שהמשפט יסתיים בתקופת ההארכה. דא עקא, שציפיה זו לא התגשמה ועתה מונחת בפניי בקשה להארכת מעצר שניה מעבר לתשעה חודשים.

           בבקשה הנוכחית טענה המדינה כי במשפטו של המשיב נגרם עיכוב שמנע את סיומו אולם עיכוב זה אינו נעוץ בטעמים שמקורם בתביעה או בבית המשפט אלא בדרך בה ניהל המשיב את משפטו. מהשתלשלות העניינים שפורטה בבקשת המדינה עולה כי במהלך תקופת ההארכה הראשונה הגיעו הצדדים להסדר טיעון, והמשיב הודה בבית המשפט והורשע. ואולם, בישיבה לאחר מכן, שנקבעה לשמיעת טיעונים לעונש, ביקש המשיב לחזור בו מהודיתו בטענה כי סניגורו הטעה אותו. לנוכח טענה זו של המשיב התיר בית המשפט המחוזי לסניגורו של המשיב להשתחרר מייצוגו והורה למנות למשיב סניגור חדש. לאחר שמונה סניגור חדש נקבע מועד לדיון בבקשת המשיב לחזור בו מהודיתו ובדיון זה ניתנה הסכמתה של המדינה לחזרה מהודיה. כמו כן הוסכם כי שמיעת ההוכחות בתיק תתחדש מהמקום שבו הופסקה והתיק נקבע לדיון ליום 2.12.04 לסיום פרשת התביעה ולפרשת ההגנה. לנוכח השתלשלות ענינים זו טענה המדינה כי אין בהתארכות המשפט במקרה דנן כדי להביא לשחרור המשיב. בנוסף לאמור לעיל חזרה המדינה על טענותיה בדבר מסוכנותו של המשיב. המדינה ציינה כי מסוכנותו של המשיב נלמדת הן מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום והן מעברו הפלילי המכביד של המשיב. כאמור, המשיב נהג בהיותו תחת פסילה וללא רישיון נהיגה וכשנתבקש לעצור ניסה להתחמק מהשוטרים בנהיגה פראית ומסוכנת שעל פי הנטען אף גרמה לפציעתו של ילד שנקלע לדרכו של המשיב. כן יצוין כי לאחר שנתפס טען המשיב שנהג תחת השפעת סמים. באשר לעברו הפלילי המכביד של המשיב הרי שלחובתו של המשיב 12 הרשעות תעבורה קודמות וכן הרשעות בעבירות נוספות, לרבות עבירות סמים.

           בדיון שבפניי חזר בא כוח המדינה על הנימוקים שפורטו בבקשה ואילו מנגד, בא כוח המשיב טען כי אין מקום להארכת המעצר. לטענתו, העבירות שביצע המשיב אינן משקפות מסוכנות חמורה ומכל מקום אין בעבירות אלו כדי להצדיק את המשך מעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח.

           לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה ושמעתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, במובן שמעצרו של המשיב יוארך ב- 45 ימים נוספים בלבד. הארכת מעצרו של המשיב חיונית היא שכן מקובלת עלי טענת המדינה בדבר המסוכנות הנשקפת ממנו. מסוכנותו של המשיב אינה נלמדת רק מעבירות התעבורה שלכאורה ביצע אלא במיוחד ובעיקר מהתנהגותו של המשיב לאחר שהורה לו השוטר לעצור. אדם אשר למראה שוטר המסמן לו לעצור מתחיל, על פי הנטען, להמלט בנהיגה מהירה באופן המסכן חיי אדם, כאשר הוא לכאורה נתון תחת השפעת סמים, הינו ללא ספק אדם מסוכן. אדם כזה אין מורא החוק עליו. כאמור, המשיב נכנס במהלך ניסיון בריחתו למתחם שבט הטראבין ולטענת התביעה יש ראיות לכך שכתוצאה מנהיגתו נפגע ילד שנקרה בדרכו. אפילו היה ממש בגרסה אותה מבקש המשיב לבסס בהגנתו כי לא פגע בילד במקום, הרי שאין ספק כי סיכן את כל מי שעמד בדרכו. אם ראיתי לנכון להאריך את המעצר ב- 45 ימים בלבד הרי זה משום שנראה כי תקופה זו תספיק על מנת לסיים את בירור המשפט. כאמור, בדיון הקבוע ליום 2.12.04 אמורה להסתיים פרשת התביעה ולהתחיל פרשת ההגנה אשר על פני הדברים לא נראה כי תארך יותר מישיבה אחת או שתיים. חזקה על בית המשפט כי ייעשה מאמץ לסיים שמיעת תיק זה בהקדם ועל כן אין מקום להורות, בשלב זה, על מעצר לתקופה ארוכה מ- 45 ימים.

           ניתנה היום, ג' בכסלו התשס"ה (16.11.2004).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /צש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: